איש מאת רעהו וגו'. לעיל ג' כ"ב כתיב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה, שאז היו הדברים שיצאו מיד, ולא היה התרועעות לישראל עם אנשי מצרים רק עם שכנות, אבל כאשר עלה כי לא נגאלו עד שהשהה י"ב חודש שהיה משפט מצרים, וממכת ערוב ואילך השיגו התרועעות הרבה, ולא עוד אלא במכת חשך שלא קמו איש מתחתיו ג' ימים והאיך התענו כולם ג' ימים, אלא ישראל שהיה אור במושבותם הושיטו להם מזון וכל ההכרחי, ולא שמחו לאידם ולא נקמו בהם, ובזה השיגו ישראל חן גדול בעיניהם:
Mind blowing Netziv, in which he says that the Jews asked for things from their friends the Egyptians because a connection had developed between them in the later plagues. Paticularly he says, they connected during darkness because the only reason the Egyptians did not starve to death and die is because the Jews helped them.
This also fits with the Ibn Ezra who ways that some of the plagues hit both the Jews and the Egyptians. And this is backed up by Moshe saying that he wanted the suffering to stop for the Jewish People.
